<h1>תורת הבית הקצר לרשב"א בית ששי שער רביעי</h1>
<h2>דף קו:</h2>
הנוטל צריך שיכוין שהוא נוטל לאכילה, נתכוין הנוטל ולא נתכוין הנותן, או שנתכוין הנותן ולא נתכוין הנוטל, ידיו טהורות. נטל ידיו שחרית, ונתכוין להיות נטילה זו עולה לו לכשיאכל לאחר שעה ולאחר שתים ושלש, ושמר ידיו ולא הסיח דעתו מהן, ידיו טהורות, בד"א במקום דחוק במים אבל במקום שהמים מצוים הרבה, כל זמן שרוצה לסעוד צריך ליטול סמוך לסעודתו, ויש מי שאומר דבין כך ובין כך, ידיו טהורות, ונוטל בשחרית ומתנה עליהם לכל היום, ונראין דבריו.
<h2>דף קז.</h2>
הכל כשרים ליתן [מים] לידים [ואפילו חרש שוטה וקטן] ואפילו זב וזבה ונכרי, לא פסלו נדה וזב וזבה והנכרי וכל מטמאין כלי במשא, אלא לאוכלי תרומה אבל לא לאוכלי חולין. נתן הכלי בין ברכיו או בין אצילי ידיו והרכינו עד שנשפכו המים מכחו על ידיו, ידיו טהורות. היו מים מקלחין מן הסילון שיש בו בית קבול של רביעית, או מן הנקב שבחבית, או שהטה אותה על צדה וכיוצא בו, ונטל ידיו מן הקילוח, או ששפך הקוף על ידיו, יש מי שאוסר ולומר שאין נוטלין אלא מכח אדם, ויראה לי שאין צריך כח אדם, וכן יראה לי מדברי קצת גדולי הגאונים ז"ל, שאין מעכב בנטילה אלא [ארבעה] דברים, כלי ושיעור ומראה ומלאכה כמו שבארנו.
